למכור זה לא לדחוף,
העץ שלא רודף אחרי אף אחד
מכירים את הדוכנים בקניון? אלה שרגע לפני שמגיעים אליהם אתם מגבירים את קצב ההליכה, מפנים מבט הצידה, ואפילו משחקים אותה עסוקים בפלאפון — רק כדי שהמוכר העקשן לא יגש אליכם ותצטרכו להגיד לו בנימוס: "תודה, אבל שנינו יודעים שאני ממש לא צריך את זה."
כבני אדם, רובנו סולדים מהגישה הזאת. כבעלי עסקים, רובנו חוששים שאם ננהג כך — אנשים פשוט יתרחקו מאיתנו. ובצדק.
הצורך כבר קיים אצל הלקוח — אחרת הוא לא היה פונה אלינו מלכתחילה. כל מה שנשאר לנו הוא להיות שירותיים ולמכור אמון ורגש.
לא לדחוף, למשוך
אני זוכר את התובנה הזאת נוחתת אצלי בפעם הראשונה. כשרק התחלתי למכור, הרגשתי שאני מתאמץ, דוחף, משכנע בכוח. אבל עם הזמן הבנתי — אני לא צריך לדחוף. להיפך, אני צריך למשוך. לקוח אמר לי פעם: "וואו, אני שומע איש מכירות טוב בטלפון." עניתי לו:
הכל עניין של גישה: ברגע שאני מפסיק לרדוף אחרי הלקוח ומתחיל להביא לו ערך אמיתי, הוא זה שמתקרב אליי. כמו עץ ביום חם: הוא לא קורא לאף אחד ולא רודף אחרי אף אחד, ובכל זאת כולם מגיעים לשבת בצל שלו. ואז קורה משהו מעניין — אני אפילו מסנן. לא מקבל כל אחד וכל דבר, אלא בוחר לעבוד עם מי שנכון לי ולעסק.
לא לדחוף זה לא להיות רכרוכי
וכאן חשוב לעצור, כי יש הבדל גדול בין "לא לדחוף" לבין "להיות רכרוכי". לא לדחוף אינו אומר שצריך להתחבא מאחורי מחיר נמוך, לגמגם, ובטח שלא להשאיר את הלקוח לקבל לבד את ההחלטה על בסיס הידע שלו.
דווקא מפני שאני לא דוחף, אני יכול להיות ישיר לגמרי: להגיד את המחיר בגב ישר, לומר ללקוח בדיוק מה נכון לו, ולקצר לו את הדרך להחלטה. כי אסרטיביות היא לא דחיפה.
הלקוח לא צריך שאדחוף אותו — הוא צריך שאבהיר, שאדייק את המסר, ושאקל עליו את הבחירה. זה בדיוק ההפך מפסיביות.
וזה נכון גם בליווי עסקי
וזה נכון גם לגבי ליווי עסקי — אותה עשייה בדיוק, מאותו מקום של אמון. אני, תום, באמת מאמין שכל עסק צריך ליווי, כולל עסק לליווי עסקי; אדם מבחוץ מביא אתו פרספקטיבה אחרת — מה שרואים משם לא רואים מכאן. לא כל הספרים מספרים את עצמם (מספרה — שיער).
עם זאת, אני אומר בביטחון: ליווי עסקי אי אפשר לדחוף. ואי אפשר לכפות תהליך כזה על מי שלא באמת רוצה בו. אז כן, כל עסק צריך ליווי — אבל לא כל אחד מתאים לו. וגם כאן, זו לא שיחת מכירה; זו הדגמה של אמון, של אהבה למקצוע, ושל רצון אמיתי לעזור.
בדיוק כמו האינסטלטור שאומר ללקוחה:
תמצאו את נקודות הכאב של הלקוחות שלכם, ותמצאו את הדרך האמיתית לפתור אותן. תהיו אנשים טובים והוגנים. אם אתם עושים טוב בעולם — הלקוחות הפוטנציאליים יגיעו לבד. תדאגו לשורשים ולפירות, והאנשים כבר ימצאו את הדרך אל הצל. ואם לא? זה הזמן להתחיל לעשות שיווק. אבל זה כבר סיפור אחר.
אז אם אתם מרגישים שאתם מתאמצים מדי בשיחות מכירה, שקשה לכם להציג מחיר בגב ישר, או שאתם "דוחפים" במקום למשוך אליכם את הלקוחות הנכונים — בואו נדבר. בשיחה קצרה אחת נבין יחד איפה הפלונטר האמיתי: במכירה, במוצר, או פשוט בראש. ומשם נדייק.



